ניתן לשלוח הודעת ווטסאפ לנייד של יוליה: 058-6688214
למידע על הליך הייעוץ לחצו על התמונה
מחקרים מלמדים שלאימון שינה אין השלכות שליליות, רק חיוביות
הפרעות שינה מסבות נזק לטווח רחוק, בעוד ששינה עמוקה ורצופה חיונית להתפתחות קוגניטיבית ולתפקוד מערכות החיסון, העיכול והגדילה. פסיכולוגית ויועצת השינה יוליה טמיר-דולז'נסקי עונה למקטרגי אימוני השינה
כ 30%- מהילדים עד גיל חמש סובלים מבעיות שינה התנהגותיות. בינקות בעיות אלה באות לידי ביטוי בצורך בהרדמה ממושכת המלווה באי שקט, ובהתעוררויות במהלך הלילה שמלוות בבכי. בקרב פעוטות בעיות שינה באות לידי ביטוי בסירוב ללכת לישון, הזדקקות לנוכחות ממושכת של אחד
ההורים עד ההירדמות, ובנדידה למיטת ההורים במהלך הלילה.
בעבר היה מקובל לחשוב שהסובלים העיקריים מבעיות שינה של הילדים הם ההורים - כיוון שאיכות השינה שלהם נפגעת ועמה היכולת לתפקד במהלך היום - וכי תינוקות מתאפיינים בשינה קלה ומקוטעת, הרי שהיום ידוע שהסובלים באמת הם התינוקות עצמם.
בראש ובראשונה בגלל ששינה עמוקה ורצופה חיונית להתפתחות הקוגניטיבית ולתפקודן התקין של מערכות החיסון, העיכול והגדילה. בנוסף, לשינה מקוטעת יש גם השלכות רגשיות על הילד מפני שהיא מהווה ביטוי לחוויה כרונית של בהלה, תסכול וסבל. מחקרים רבים כמו זה של פרופ' אבי שדה ז"ל, מראשי התחום של חקר שינה בילדים בעולם, מראים כי פעוטות הסובלים מבעיות שינה התנהגותיות מראים קשיים על הציר הרגשי-חברתי.
מדוע מתקשים תינוקות וילדים להירדם ואינם מסוגלים לישון ברציפות עד הבוקר מבלי להתעורר?
הסיבה העיקרית פשוטה - אותם תינוקות/ילדים אינם ממשיכים לישון בתנאים שבהם הורדמו. הורים רבים ודאי ישמחו לשמוע שהירדמות יעילה ושינה רצופה מתרחשות מעצמן בצורה טבעית וספונטנית בכל גיל, החל מינקות, אם רק מתאפשר לתינוקות לישון בתנאים בהם נרדמו. כלומר, בעיות שינה נוצרות בגלל שחל שינוי כלשהו בגירויים בסביבת התינוק לאחר ההירדמות.
כדי להבין זאת יש להבחין בין יקיצות ספונטניות לבין התעוררויות. היקיצות הספונטניות מוגדרות כהבזקי ערות הנמשכים עד 30 שניות והם שזורים במהלך (spontaneous arousals) הן התארכות היקיצות הספונטניות מעבר (awakenings) השינה באופן טבעי. לעומתן, התעוררויות ל 30- שניות כתוצאה מקושי לחזור לישון.
יקיצות ספונטניות מופיעות במהלך השינה בכל גיל ותפקידן הישרדותי - הן נועדו לשמר את תחושת הביטחון הבסיסית של האדם הישן. האינסטינקט להקיץ נובע מהעובדה שהשינה עצמה נחשבת כמצב סיכון של איבוד שליטה. בכל יקיצה ספונטנית עורך המוח השוואה בין הקלט החושי שנצרב בזיכרון מזמן ההירדמות, לבין הקלט החושי במצב הנוכחי. במידה ולא אותר כל שינוי בקלט החושי - כלומר, שכל הגירויים שהיו בסביבת ההירדמות נמצאים במקומם בסביבה גם עכשו - אז שורה תחושה של ביטחון, שמאפשרת להירדם בחזרה ללא מצוקה ובקלות. אבל אם כן נרשם שינוי בקלט החושי בזמן היקיצה הוא נתפס על ידי התינוק כאיום פוטנציאלי, שמעורר תחושת חירום, ש"משהו אינו כשורה" .
לאור הסבר זה, תינוקת שהורגלה להירדם בחיק ההורה והונחה במיטתה תמיד ישנה, תחוש במצוקה בכל פעם שתקיץ במהלך שנתה באופן ספונטני, כיוון שהיא תזהה את השינוי בסביבת השינה. תגובתה לתחושת המצוקה תהיה בכי- ואילו תגובתם של ההורים תהיה באיסוף התינוקת לחיקם כדי לשחזר לה שוב את תנאי ההרדמות. כרוניקה זו תנציח את בעיות השינה של התינוקת.
מהו תהליך אימון שינה?
בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר הורים המודעים לכך שלא מדובר בגזירת גורל, אלא שקשיי הירדמות ושינה מקוטעת אצל תינוקות הם ביטוי לסבל ולא "מאפיין של תינוקות", ולכן הם פונים לטפל בבעיה, לעתים בעזרת ייעוץ מאנשי מקצוע. תהליך של אימון שינה הוא למעשה הקניית "יכולת הירדמות עצמאית". במהלכו מניחים את התינוק או התינוקת ערים בתנאים שבהם הם אמורים לישון - כלומר, במיטתם – ומעודדים אותם להירדם בתנאים אלה.
העידוד נעשה בצורה מבוקרת. שוב ושוב חוזרים אל התינוק או התינוקת ומספקים להם תחושה של להם שוב ושוב את התנאים החדשים, ומתרגלים איתם בפועל (reassurance) ביטחון, מאשררים יציאת ההורה וחזרתו. רק כאשר מתחילה הירגעות, משחררים את התינוק או התינוקת להירגע ולהירדם לבד בתנאים החדשים.
תגובתם הראשונית של תינוקות המונחים בתנאים אלה היא לפרוץ בכי, כיוון שעד אימון השינה התינוקות האלה התעוררו במיטתם מופתעים וציפו ל"חילוץ" ממנה על ידי הוריהם. סיבה נוספת לבכי היא עייפות, דחף לישון שאינו בא על סיפוקו המיידי.
בהמשך תהליך אימון השינה, תוך עידוד עקבי של התינוקות להירדם בתנאים החדשים והבאתם בפועל למצב של הרפיה עד להירדמות בתנאים אלה, נמוגה בהדרגה תחושת החירום ומתפתחת התניה של הירגעות והרפיה בתנאים החדשים. יתרונם של התנאים האלה הוא ביציבותם - כל אימת שהתינוק או התינוקת מקיצים משנתם ובוחנים את התנאים החדשים, דבר לא משתנה בהם.
תינוקות שעברו תהליך של אימון שינה משגשגים במישורים רבים ובעיקר במישור הרגשי-חברתי. מחקרים רבים, שבדקו לא רק את היעילות כי אם גם את הבטיחות וההשלכות הרגשיות והתפקודיות של אימון שינה לטווח קצר וארוך, הגיעו למסקנה שאין השלכות שליליות לתהליך של אימון שינה, רק חיוביות. מסקנות אלה באות לידי ביטוי גם בהמלצות איגודי רופאי הילדים האמריקאי והאירופי. לעומת זאת, מתרבים המחקרים המדברים על הקשר שבין בעיות שינה בינקות לבין בעיות רגשיות ואף התפתחות של בעיות פסיכיאטריות בילדות בקרב מי שסבל מבעיות שינה בינקות.
הכותבת היא פסיכולוגית ויועצת שינה
רשימת מקורות:
Behavioral Interventions for Infant Sleep Problems: A Randomized Controlled Trial.
Gradisar M, et al. Pediatrics. 2016. PMID: 27221288 Clinical Trial.
Sleep and Social-Emotional Development in Infants and Toddlers.
Mindell JA, et al. J Clin Child Adolesc Psychol. 2017. PMID: 27492858
Infant sleep and its relation with cognition and growth: a narrative review.
Tham EK, et al. Nat Sci Sleep. 2017. PMID: 28553151 Free PMC article. Review.
Price AM, Wake M, Ukoumunne OC, Hiscock H. Five-year follow-up of harms and benefits of behavioral infant sleep intervention: randomized trial. Pediatrics. 2012;130(4):643-651. doi:10.1542/peds.2011-3467
Sadeh A, Tikotzky L, Scher A. Parenting and infant sleep. Sleep Med Rev. 2010;14(2):89-96. doi:10.1016/j.smrv.2009.05.003
Cook F, Conway LJ, Giallo R, Gartland D, Sciberras E, Brown S. Infant sleep and child mental health: a longitudinal investigation. Arch Dis Child. 2020;105(7):655-660. doi:10.1136/archdischild-2019-318014
Halász P, Terzano M, Parrino L, Bódizs R. The nature of arousal in sleep. J Sleep Res. 2004;13(1):1-23. doi:10.1111/j.1365-2869.2004.00388.x
טיפול בהפרעות שינה בגיל הרך: סקירה והצגת מודל טיפול רב מימדי
א.שדה ול.טיקוצקי , שיחות, 9, (2005)